top of page

גידול גורים אחראי

783950397_122140275099161908_6427284392706322963_n.jpg
787406171_122140929327161908_5797920136592540617_n.jpg
787667100_122140929117161908_2578053811522800925_n.jpg
787406369_122140929243161908_1124616023438563478_n.jpg
818384787_29437034462552560_1893965049106019771_n.jpg
818384742_29437034092552597_6436479630066660130_n.jpg
813332937_122142989433161908_841038365793971745_n.jpg
829453713_122145012585161908_8776324885190326991_n.jpg
829546127_122145012519161908_2529035433777645575_n.jpg
831067707_122145012297161908_5232639575067442516_n.jpg
830893907_29582549358001069_8275268235540996815_n.jpg

להיות מגדל אחראי זה הרבה מעבר להמלטה של גורים

מבחוץ, אנשים רואים תמונה מתוקה של שורת גורים קטנים, פרוותיים ומושלמים. הם רואים תמונות של המלטה חדשה, אפים ורודים, כפות קטנטנות ועיניים שנפתחות בפעם הראשונה.

אבל מאחורי התמונה הזאת יש עולם שלם שכמעט אף אחד לא רואה או מכיר.

להיות מגדל אחראי של כלבים מתועדים זה לא פשוט "לחבר זכר ונקבה" ולחכות לגורים. זו אחריות שמתחילה הרבה לפני ההרבעה, ממשיכה בכל דקה של ההיריון וההמלטה, ולא מסתיימת גם כשהגור עוזב לבית החדש שלו.

זה מתחיל הרבה לפני שנולדים גורים

גידול אחראי מתחיל בבחירה נכונה של ההורים.

לא בוחרים כלב רק כי הוא יפה, ולא מרביעים כלבה רק משום שהיא גזעית. לומדים את קווי הדם, בודקים את אילן היוחסין, מכירים את היתרונות והחסרונות של כל כלב ומנסים ליצור שילוב שישמור וישפר את הגזע.

בודקים בריאות, מחלות גנטיות הרלוונטיות לגזע, מבנה, אופי והתאמה לתקן הגזע.

מגדל אחראי יודע שכל החלטה שהוא מקבל היום יכולה להשפיע על דורות של כלבים בעתיד.

תעודת היוחסין אינה סתם "נייר".

מאחוריה עומדת היסטוריה של דורות, והיא מאפשרת לנו לדעת מי עומד מאחורי הכלב, לעקוב אחרי קווי דם ולבצע החלטות רבייה מושכלות יותר. התעודה שהגורים מקבלים היא אומרת שאותו מגדל עמד בחוקי ההתאחדות לכלבנות.. שהאמא היא לא מטחנת גורים. שיש פיקוח על כמה ומתי להרביע . שההורים עברו בדיקות וקבלו אישורי הרבעה. היא בעיקר אומרת שלמגדל אכפת והוא לא מחפש לעשות קיצורי דרך.

המטרה היא לא לייצר כמה שיותר גורים... אלה המטרה היא לגדל את הדור הבא בצורה הטובה והאחראית ביותר שאפשר.

ואז מגיעה האחריות כלפי האמא

לפני שיש גורים, יש אמא.

והיא תמיד צריכה להיות במקום הראשון.

היריון והמלטה הם תהליך מורכב עבור הכלבה, ולכן האחריות של המגדל היא לשמור עליה, לעקוב אחריה, לתת לה תזונה מתאימה ועשירה, טיפול וטרינרי כשצריך, סביבת המלטה בטוחה ושקטה ובעיקר להיות שם בשבילה.

לרוב ההמלטה עוברת בקלות. אבל לפעמים לא.

מגדל אחראי צריך לדעת לזהות מתי משהו אינו תקין, מתי אפשר להמשיך לעקוב ומתי הגיע הרגע לפנות לווטרינר.

והאחריות לא מסתיימת ברגע שהגור האחרון נולד.

צריך להמשיך לעקוב אחרי האמא: שהיא אוכלת, שותה, מתאוששת, מניקה, מרגישה טוב ושאין סימנים שמצריכים טיפול.

כי לפני הרצון בגורים יפים ובריאים, יש לנו מחויבות לכלבה שנתנה לנו אותם.

המלטה יכולה לקחת שעות ארוכות. וכן אני אשב ליידה כמה שצריך לעזור לה ולגורים שנולדים.

הלילות שאף אחד לא רואה

ואז מתחילים החיים עם גורים בני יום.

אלה הלילות שבהם השעון כבר כמעט לא משנה.

קמים שוב ושוב כדי לבדוק שכולם נושמים, שכולם חמים, שכולם יונקים ושאף גור קטן לא נשאר מאחור.

שוקלים אותם ועוקבים אחרי העלייה במשקל.

בודקים מי חזק ומי מתקשה.

דואגים לטמפרטורה נכונה בסביבת הגורים, משום שבתחילת חייהם הם עדיין תלויים מאוד בסביבה ובאמא כדי לשמור על חום גופם.

ולפעמים יש גור קטן שלא מצליח להתחרות באחים שלו.

אז עוזרים לו.

מצמידים אותו לאמא, נותנים לו זמן בנפרד כדי שיוכל לינוק בשקט, עוקבים אחריו מקרוב, ובמידת הצורך משלימים האכלה בבקבוק בתחליב חלב יעודי.

ופתאום השגרה שלך נמדדת לפי ההאכלה הבאה.

גם אם השעה שלוש לפנות בוקר.

גם אם ישנת שעה.

גם אם צריך להודיע בעבודה שלא תגיעי.

כי מבחינת הגור הקטן הזה, אין "אני עייפה".

הוא תלוי בך על מנת לשרוד.

מגדל יכול להשקיע הכול ולעשות את הדברים נכון, ועדיין הטבע לא תמיד משתף פעולה.

יש רגעים של דאגה. יש גורים חלשים. יש המלטות שמסתבכות. יש נסיעות דחופות לווטרינר. יש לילות שבהם יושבים ליד ארגז ההמלטה ומתקשים לעצום עין כי משהו פשוט לא מרגיש נכון.

וכשאתה מגדל באמת, כל גור חשוב לך.

הוא לא מספר בשגר.

אתה מכיר אותו מהרגע הראשון. אתה יודע מי היה הראשון שנולד, מי תמיד מוצא את הפטמה הטובה ביותר, מי היה הקטן שהיה צריך קצת יותר עזרה ומי גרם לך לקום שוב ושוב באמצע הלילה רק כדי לוודא שהוא בסדר.

לגדל גורים זה לא רק לשמור אותם בחיים.

ככל שהם גדלים, האחריות משתנה.

עכשיו צריך להכין אותם לחיים.

הם צריכים להכיר אנשים, קולות, משטחים, מגע, סביבה וחוויות חדשות בצורה הדרגתית וחיובית. צריך לנקות בלי סוף, להאכיל, לעקוב אחרי ההתפתחות, לדאוג לטיפולים המתאימים לגיל וללמוד את האופי של כל אחד מהם.

כי המטרה אינה רק למסור גור בריא.

המטרה היא לשלוח לעולם גור שקיבל את נקודת הפתיחה הטובה ביותר שיכולנו לתת לו למשפחה הכי מתאימה עבורו ועבורם.

וזה גם אומר להבין שלא כל גור מתאים לכל משפחה.

מגדל אחראי לא שואל רק: "מי רוצה לקנות גור?"

הוא שואל: "מי הבית הנכון עבור הגור הזה?"

גור אנרגטי מאוד אולי יתאים למשפחה אחת, בעוד שגור רגוע יותר יתאים לאחרת. חלק מהגורים יכולים להתאים לספורט, אחרים לתערוכות, ואחרים יהיו בראש ובראשונה בני משפחה נפלאים וחלקם ילך לכלבנות טיפולית.

האחריות שלנו היא להכיר אותם מספיק טוב כדי לנסות ליצור את החיבור הנכון.

ומה קורה ביום שבו הם עוזבים?

חיכית להמלטה הזאת. תכננת אותה. ליווית את האמא. ראית כל גור מגיע לעולם.

האכלת, ניקית, שקלת, צילמת, דאגת, קמת בלילות.

ראית אותם הופכים מגורים זעירים שתלויים לחלוטין באמא ובך לכלבים קטנים, סקרנים, שובבים, שכל העולם מחכה להם.

ואז מגיעה משפחה, מרימה את הגור בידיים ונוסעת איתו הביתה... ואת שמחה בשבילו ובשבילם.

אבל האחריות לא מסתיימת במסירה.

בעיניי, זה אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין מי שפשוט מייצר גורים לבין מגדל אמיתי.

מגדל אמיתי נשאר מגדל גם אחרי שהגור עזב.

הוא רוצה לקבל תמונות.

הוא רוצה לדעת איך הגור גדל.

הוא נמצא שם לשאלות, להתייעצות ולהכוונה לכל הדרך.

הוא רוצה לדעת על בעיות בריאותיות אם יתגלו בעתיד, משום שהמידע הזה חשוב גם להמשך תוכנית הגידול.

ובעיקר הוא מרגיש אחריות כלפי הכלבים שהוא הביא לעולם.

לא לשמונה שבועות אלה לכל החיים.

אז למה גורים מתועדים ממגדל אחראי עולים יותר?

כי המחיר של גור אינו מתחיל ביום שבו הוא נולד.

מאחוריו נמצאים שנים של עבודה, לימוד וניסיון, בדיקות בריאות וגנטיקה, תערוכות והערכות, בחירת קווי דם, רישום ותיעוד, טיפול וטרינרי, ציוד ומזון איכותי, מעקבים, ולעיתים גם נסיעות, יבוא של קווי דם חדשים והשקעה עצומה שאין לה שום קשר למספר הגורים שנולדו בסופו של דבר.. ויש הרבה מאוד הוצאות.

ומעל הכול יש דבר שאי אפשר לתמחר:

הזמן.

השעות ליד ארגז ההמלטה.

האזעקה באמצע הלילה.

הבקבוק שמכינים כשכולם ישנים.

היד שמחזיקה גור קטן ומחכה לראות שהמשקל סוף סוף מתחיל לעלות.

הדאגה לאמא.

הכביסות.

הניקיונות.

העייפות.

והאהבה.

להיות מגדל זה לקחת אחריות על חיים שעוד לא נולדו

זו אולי הדרך הכי מדויקת להסביר מהו גידול אחראי.

אנחנו אלה שמחליטים שההמלטה הזאת תתקיים.

ולכן מהרגע שקיבלנו את ההחלטה להביא אותם לעולם, אנחנו חייבים להם את הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים לתת.

לא כל המלטה תהיה מושלמת.

האחריות שלנו צריכה להישאר אותה אחריות – כלפי הגזע, כלפי האמא, כלפי כל גור שנולד וכלפי המשפחות שיקבלו אותם.

כי מגדל אחראי לא מגדל כמות.

הוא מגדל דורות.

ומאחורי כל גור מתועד שגדל באחריות יש הרבה יותר מתעודת יוחסין.

יש ידע. יש תכנון. יש ויתורים. יש לילות בלי שינה. יש פחד, התרגשות, דאגה והמון עבודה שאף אחד מבחוץ לא רואה.

ויש הבטחה אחת קטנה שאנחנו נותנים לכל גור ברגע שהוא מגיע לעולם:

אתה נולדת כאן תחת הגידול שלי..ולכן אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי לתת לך את ההתחלה הטובה ביותר לחיים

bottom of page