היסטוריה

בעוד שישנן תיאוריות רבות לגבי מקורו של הרועה האוסטרלי, הגזע כפי שאנו מכירים אותו היום התפתח בארצות הברית. התפתח בקליפורניה במאה ה-19, ככלב רועה צאן עבור רועים קליפורניים
הרועה האוסטרלי קיבל את שמו בגלל הקשר שלו עם הרועים הבאסקיים שהגיעו לארצות הברית מאוסטרליה. האוסטרלים עלו במהירות בפופולריות עם פריחת הרכיבה המערבית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכו מוכרים לקהל הרחב באמצעות רודיאו, מופעי סוסים, סרטים וטלוויזיה.
יכולת למידה ומשמעת גבוהה עם יכולת עבודה וריכוז הפכו אותם לשימושיים בחוות אמריקאיות.
האמריקאיים המשיכו בפיתוח הגזע, תוך שמירה על נאמנות, אינטליגנציה, אינסטינקט הרועייה החזק והמראה המושך שלהם.
הגזע נרשם על ידי אגודות שונות מאז תחילת שנות ה-50.
בשנת 1990 הוקם איגוד הרועים האוסטרלי של ארצות הברית כמועדון האם של הרועה האוסטרלי, המייצג את הגזע בפני מועדון הכלבנות האמריקאי.
ב-1 בספטמבר 1991 הכיר ה-AKC בגזע הרועה האוסטרלי וב-1 בינואר 1993 קיבל אותם לקבוצת הרועים.

קבוצת גזע

כלב רועים

גובה ממוצע

46-58 ס"מ

משקל ממוצע

20-30 קילו

תוחלת חיים

11-13 שנים

(זכרים גדולים מנקבות)

צבעים

מאפיינים
הרועה האוסטרלי הוא כלב אינטליגנטי בגודל בינוני, בעל אינסטינקטים חזקים של רועה ושומר. הם גם בני לוויה מדהימים ונאמנים וכלבי משפחה נהדרים. הם אוהבים להיות חלק מכל דבר, הם גזע שרק רוצה להיות עם הבעלים שלו ולרצות.

ככלבי חווה, הם ממלאים בחריצות את עבודתם, בין אם זה סידור העדר או שמירה עליו מטורפים ופולשים.

גזע זה בן הגזעים האנטלגנטים שקיים וניתן לאלף אותם בקלות. נוחים למשפחה, כי הם נאמנים ולהוטים לרצות. הם אינם אובססיבים בניגוד לגזעי רעייה אחרים ולכן לאחר פריקת אנרגיה ידעו גם לשכב ברוגע לצד בעליהם בבית מול הטלוויזיה, אך יש לזכור שמדובר בגזע שצריך פעילות גופנית ומנטלית והרבה יחס מבעליהם.

בגלל יכולת הלמידה המהירה שלו והיותו כלב משפחה מדהים, אנרגטי, רגיש וקשוב הגזע הפך מאוד נפוץ במופעי ריקוד ופעלולים, אג'יליטי וגם כגזע מוביל בכלבנות טיפולית.

מבחינת מראה הגזע יכול להגיע במספר מופעי צבע, וצבע עיניים שונה כולל שני עיניים בצבעים שונים זו מזו

בנוסף גזע זה יכול להוולד עם מספר חולויות שונה בזנב. מללא זנב בכלל (NBT) , חצי זנב וגם זנב מלא. יש מדינות אשר נהוג להוריד את הזנב לגורים שנולדו עם, אבל בישראל אנו לא עושים זאת ואורכו מאושר בהתאחדות הישראלית לכלבנות בכל צורותיו

בישראל יש ארבעה מופעי צבע נפוצים

בלק טריקולור

מאופיינים בפרווה בעלת שלושה צבעים, שחור עם לבן וקופר (חום)

רד טריקולור

מאופיינים בפרווה בעלת שלושה צבעים, חום (נקרא אדום) עם לבן וקופר (חום)

בלו מרל

מאופיינים בפרווה בעלת כתמים כגון שייש בגוון אפרפר ושחור, קופר (חום) עם לבן לרוב ברגליים, בצוואר ובמרכז הפנים

רד מרל

מאופיינים בפרווה בעלת כתמים כגון שייש, קרם בג' ,קופר (חום) עם לבן לרוב ברגליים, בצוואר ובמרכז הפנים

צבעים נוספים בגזע:

ביקולור רד מרל

רד וטאן (אדום וקופר)

ביקולור בלו מרל

בלק וטאן (שחור וקופר)

ביקולור אדום

סלף רד

ביקולור שחור

סלף בלאק

אני מתעסקת אך ורק בכלבנות גזעית מתועדת! כלומר כל הכלבים שלי עברו בדיקות ופרופיל גנטי, תערוכות ואישורי הרבעה ואני מפתחת ומקדמת את הגזעים הנפלאים אלו תחת החוקים המקפידים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות! כל גור שיוצא ממני יוצא לאחר חיסון, שבב, ביקורת וטרינר, ביקורת רכז הגזע וכמובן תעודה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות. אני מתנגדת בכל תוקף להרבעות פיראטיות לא מפוקחות שנעשות בצורה לא מפוקחת ומבוקרת.